top of page

אורפיאוס במטרו

מונודרמה פנטסטית עפ"י סיפור מאת חוליו קורטאסר

2009

תקציר

בחור צעיר, אובססיבי, גאון או מטורף, מחפש אהבה בין קווי הרכבת התחתית בפריז. המיועדת לו, כך הוא מאמין, תהיה זו שמסלול נסיעתה תואם לשלו. את הצטלבויות הדרך הוא מחשב באמצעים מתמטיים וסטטיסטיים. משחק המספרים שבו הוא שולט מאבד אחיזה כשלבסוף הוא פוגש באחת המוכנה לרדת אחריו אל השאול. מונודרמה מבריקה שעלתה בבכורה בפסטיבל התיאטרונטו 2009 ומאז הוזמנה והוצגה בפסטיבלים בינלאומיים בחו"ל 

יוצרים

מאת: חוליו קורטאסר

נוסח עברי: רועי חן (השראת תרגומי יורם מלצר)

עיבוד ובימוי: איגור ברזין

עיצוב במה ותלבושות: פולינה אדמוב

עיצוב תאורה: מישה צ'רנבסקי ואינה מלקין

מוזיקה: יבגני לויטאס

עיצוב תנועה: עירד מצליח

צילום וידאו: עידו הר

עריכת וידאו: קטיה שפליאביה


משתתפים: אורן יאדגר 
 

 

משך ההצגה: 50 דק'

הצגה ראשונה: נובמבר 2008

"ההצגה, המבוססת על חומר ספרותי בעל ערך, הסיפורים של חוליו קורטסאר, בתרגומו של יורם מלצר, בנוסח לבמה של רועי חן ועיבוד ובימוי של איגור ברזין, קיימה את הסוד הנעלם והחיוני של אמנות התיאטרון: יצירת אמת בימתית מחומר בדוי ואפילו הזוי, שהופך עבור הצופה באותו הרגע לדבר החשוב ביותר. זהו סיפור אהבה המערב מטרו, הימור וטירוף, בו בחור פוגש בחורה ומהמר יחד איתה שימצא אותה שוב. הערב מסתיים כשעולמו של הצופה מפורק, ממש כמו הקובייה ההונגרית המתפרקת בידיו של אורן יאדגר הנפלא, שלבד (עם הבמאי) בנה עולם שלם, בעל חוקים משלו, וכמו אורפיאוס איבד אותו במו ידיו במבוך החיים.. פנינה אמיתית"
מיכאל הנדלזלץ, עיתון הארץ 

גיגה של טירוף ושיבוש מחשבתי מכוון ומאתגר... עבודת הבימוי של ברזין משובחת. הוא מנצח על הסימפוניה האדירה הזו ביד רמה, מאזן בין הקולות והדימויים. בזכות הקצב הפנימי של ההצגה והקרשנדו שנבנה באופן הדרגתי, כמו בסיפור מתח, הוא מאפשר לקהל לעקוב אחרי הלוגיקה הפנימית המעוותת והמתודיקה המשוגעת של הגיבור שיוצא משליטה... הצגה מורכבת, מצוינת ומלאת קסם"
מרב יודילוביץ', ynet 


"שיתוף הפעולה בין הבמאי ברזין והשחקן יאדגר הוא מלאכת מחשבת של בימוי ומשחק, שמתמקדת במציאת הפרטים הקטנים והעצמתם... כך השימוש בקובייה ההונגרית, וכך במיוחד, השימוש בגירים הצבעוניים שעמם מצייר יאדגר על הרצפה ועל הקיר את רשת קווי המטרו, תחנות, מעברים וצמתים תת-קרקעיים. יאדגר הופך עם הגירים שלו לטרקר אבוד ביער עבות, ולא אחת הוא נראה כחוטב נתיב בין הענפים הגדולים המאיימים עליו... יאדגר וברזין סוחפים ומטללים ויוצרים את התחושה הברורה שהרכבת לא תדע לעצור בתחנה הבאה אם הנוסע האלמוני הזה, שהוא גם הנהג והמנוע החשמלי, לא ימשוך את הידית ברגע הנכון. זה ההימור הנפלא שההצגה הזו מציעה למי שאוהב תיאטרון חי וגדול".  
צבי גורן, אתר הבמה 

 

 

bottom of page