השד האחרון

"יצירת פרינג' זו, המבוצעת ע"י קבוצת שחקנים-מהגרים מוכשרים מברית המועצות, רובם בשנות העשרים לחייהם, היא תצוגה אותנטית להפליא.... הפקה אמיצה, רבת דמיון וחדשנית, המסמנת ניסיון נועז של יוצריה ושחקניה להביא לידי ביטוי את זהותם היהודית כמו גם את השפה, הרוחניות והמיסטיקה של ארצם החדשה... נועז הוא גם הטיפול האוונגרדי שניתן לדמויות בשטעטל... האווירה בשטעטל – על טקסיו הדתיים, השירה ומוזיקת הכליזמרים, אותנטית להפליא בהתחשב בכך שנרקחה על ידי יוצרים שהיו בעברם מנותקים מן המסורת היהודית..." 

ג'רוזלם פוסט, 19.1.1999

"תיאטרון מלנקי הוא קומץ יוצרים שרובם בכפל תפקידים – מתרגמים, מעצבי תנועה ומשחקים. בשביס זינגר הוא בשבילם פן אחר ומיוחד של יהדות, והפנטסיה שלהם על סיפוריו, בהם השדים מעוררים את היצרים ויוצרים בפיתויהם עולם מלא חיים ועסיסי, המתחכך בחיוניות בעולם הנוצרי, פתוח לכל הפיתויים – היא גם הדרך שלהם אל ההוויה היהודית, אבל בראש ובראשונה זו דרכם לחוויה תיאטרונית מעניינת... מה שחשוב הוא שעל הבמה ובעצם על משטח המשחק שברקען מן קונסטרוקציה ממתכת – נפרשת שפת בימוי ותנועה עם מוזיקה שהופקה בחלק מן הזמן מגבו החשוף של פסנתר עומד, בעלת שלמות, תנופה וגם צניעות, שמשאירה את הזירה רוב הזמן לשחקנים, על איכויותיהם. בנוסף לציון מיומנותם הקולות, המשחקית והתנועתית והתלהבותם בלהקה, צריך לציין במיוחד (בהנחה שאני מזהה אותם נכונה על הביוגרפיות שלהם) את גרא סנדלר, ילנה ירלובה, אנדריי קשקר ואת מיכאל טפליצקי בתפקיד השד המפתה. הוא מרכז ההצגה והוא גם השד האחרון שלא נותר לו הרבה לעשות בעולם שבו אין אמת אחת מוחלטת ונכונה"

מיכאל הנדלזלץ, עיתון הארץ, 12.1.1999

* ההפקה זכתה לתמיכת  של מרכז אמנים עולים של משרד הקליטה